שיעורי התגובה לטיפול נוגד PD1 בקרב חולי סרטן הערמונית הגרורתי העמיד לסירוס (mCRPC) הם נמוכים באוכלוסיית החולים הכללית. לעומת זאת, הטיפול עשוי להיות יעיל יותר כאשר הוא ניתן בהתאמה אישית של הטיפול לחולים עם גידול בעל מוטציות עם מאפיינים גנטיים מסוימים, כגון ליקוי במנגנון התיקון לחוסר התאמת בסיסים (mismatch repair deficiency - MMRd או microsatellite instability - MSI).
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה זוהו 27 חולים עם סרטן הערמונית הגרורתי חיוביים ל-MMRd /MSI. נתוני החולים הקליניים והפתולוגיים בזמן האבחנה נלקחו מרישומי התיקים וכך גם התגובה לטיפולים סטנדרטיים וטיפול בחסימת נקודות בקרה חיסוניות.
13 (48%) גברים חלו במחלה עם M1 באבחון ו-19 מתוך 24 (79%) גברים שעברו ביופסיה של הערמונית קיבלו ציון Gleason ≥8. תחת טיפול זה ההישרדות הכוללת החציונית מזמן הגרורות לא הושגה (95% CI:י33.6-NR mos) לאחר מעקב חציוני של 33.6 חודשים (95% CI:י23.8-50.5).
17 חולים טופלו בפמברוליזומאב, מתוכם ל-15 היו נתונים זמינים בנוגע לתגובת PSA. תגובות PSA50 לפמברוליזומאב התרחשו בקרב 8 (53%) גברים. חציון PFS של PSA לא הושג (95% CI:י1.87-NR mos) וה-PFS המוערך לאחר שישה חודשים היה 64.1% (95% CI:י33.7% -83.4%).
מבין אותם חולים שהגיעו לתגובת PSA50, שבעה נותרו בטיפול ללא עדות להתקדמות המחלה במעקב חציוני לאחר 12 חודשים (טווח 3-20 חודשים).
גידול עם MMRd קשור לציון Gleason גבוה ומחלה מתקדמת בעת האבחנה. שיעורי התגובה לטיפולים סטנדרטיים נמצאו דומים לשיעורי התגובה המדווחים במחקרים על חולים ללא התאמה גנטית ספציפית.
לעומת זאת, שיעור התגובה לטיפול בחסימת נקודת בקרה חיסונית היה גבוה יותר בחולים שנבחרו בהתאם למוטציות גנטיות שנראו בגידול.
החוקרים מדגישים את מגבלות מחקר זה הן מבחינת גודל המדגם והן מבחינת הצורך להשלים את התמונה ולזהות גורמים נוספים העשויים לחזות תגובה לאימונותרפיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות