מאז הדיווחים הראשוניים על COVID-19 בדצמבר 2019, העולם עסוק בהתמודדות עם התחלואה החריפה והתפשטות נגיף ה-SARS-CoV-2. בספרות הרפואית מצטברים דיווחים על תסמינים נוירולוגיים בחולים, החל מתסמינים חמורים (דלקת המוח) ועד קלים (היפוזמיה, פגיעה בחוש הריח), דבר המצביע על סיכון מוגבר לנזק נוירונלי כתוצאה מהידבקות ב-SARS-CoV-2.
עוד בעניין דומה
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי לפרקינסון נדונה ההשערה לפיה ההסתמכות על דיווח עצמי על היפוזמיה הובילה להערכת חסר של תסמינים נוירולוגיים בחולי COVID-19.
מאחר שמסיבות ברורות, ההשפעה החריפה של הנגיף על תפקוד מערכת הנשימה מאפילה במידה ניכרת על ההשפעות הנוירולוגיות, החוקרים במאמר מציעים לנטר בצורה שיטתית השלכות נוירו-ניווניות כגון פרקינסוניזם הקשורות לנגיף בקרב מחלימים. באופן ספציפי וכיוון שניתן לזהות סימנים מקדימים לפרקינסון, החוקרים מציעים מעקב ארוך טווח אחרי ביטויים של מחלה ניוונית במחלימי SARS-CoV-2 לאחר תקופת ההתאוששות הראשונית.
לסיכום המחברים מדגישים כי איך מנוס מהבנה מדויקת של שכיחות הסיבוכים הנוירולוגיים ב-COVID-19 דבר המחייב ניטור ארוך טווח של השלכות לאחר הפוגה ומדיניות בריאות שתבטיח שמערכות הבריאות בכל רחבי העולם ערוכות לגל שלישי של הנגיף הכולל גל של תחלואה בפרקינסון.
מקור:
תגובות אחרונות