סרטני הפה והלוע חיוביים לוירוס הפפילומה האנושי ניתנים לריפוי בשיעור גבוה יחסית, אך עם זאת קיים סיכון להשפעות רעילות ארוכות טווח בעקבות הטיפול השגרתי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת International Journal of Radiation Oncology, Biology, Physics, החוקרים בדקו האם ניתן לנקוט באסטרטגיית דה-אסקלציה של הקרינה והכימותרפיה האדג'ובנטיות לאחר ביצוע ניתוח רובוטי טרנס-אורלי. החוקרים דיווחו על התוצאים התפקודיים ותוצאי איכות החיים (QOL) ארוכי הטווח במסגרת מחקרם.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו מטופלים עם סרטן לוע הפה חיובי ל-p16 ועם היסטוריה של עישון של ≤ 10 שנות קופסה, אשר עברו ניתוח ולאחריו טיפול או עם 30 Gy אשר ניתן בפרקציות של 1.5 Gy פעמיים ביום במשך שבועיים בתוספת דוסטאקסל שבועי (15 מיליגרם/מטר רבוע), במידה שהיו להם גורמי סיכון פתולוגיים בינוניים, או עם 36 Gy בפרקציות של 1.8-Gy פעמיים ביום למשך שבועיים עם אותה כימותרפיה, במידה שהיתה להם התפשטות חוץ-נודלית. במהלך המחקר נמדדו ההשפעות הרעילות, תפקוד הבליעה וה-QOL באופן אורכי.
בסך הכל נאספו 79 מטופלים לצורך המחקר (89.9% גברים), אשר קיבלו טיפול והערכה תפקודית ובנוגע להשפעות הרעילות. יובש בפה היווה את ההשפעה הרעילה בדרגה 1 שהייתה השכיחה ביותר לאחר שנה (55.6%), שנתיים (53.3%) ושלוש שנים (49.2%). השיעורים המצטברים של השפעות רעילות בדרגה 2 לאחר שנה, שנתיים ושלוש שנים היו 1.4%, 6.7% ו-6.8%, בהתאמה.
לאחר שנה או יותר היו רק שתי השפעות רעילות בדרגה 3, הכוללות עייפות בדרגה 3 לאחר 2.5 שנים, ופיברוזיס של רקמות רכות שטחיות בדרגה 3 לאחר ארבע שנים. לא היו השפעות רעילות בדרגה 4 עד 5. אף מטופל לא היה תלוי בגסטרוסטום - Percutaneous Endoscopic Gastrostomy. תפקודי הבליעה היו בשיפור לאחר 12 חודשים מהטיפול. איכות החיים השתפרה עם הזמן בכל כלי המדידה, ומרבית החולים חזרו לרמת התפקוד ואיכות החיים שהיו להם בבסיס.
לסיכום, גישה של דה-אסקלציה בטיפול האדג'ובנטי בקרב מטופלים מסוימים הסובלים מסרטן לוע הפה חיובי לווירוס הפפילומה הובילה לשיעורים נמוכים של השפעות רעילות ארוכות טווח, לתוצאי בליעה מצוינים ולשימור איכות החיים בכלל ולזו הקשורה ליובש בפה בפרט.
מקור:
תגובות אחרונות