במחקר רב-מרכזי זה נכללו מטופלים שאובחנו עם מלנומה אקראלית מקומית בין 1 בינואר 2000 ל-31 בדצמבר 2017. במסגרת המחקר העריכו החוקרים את ההישרדות הספציפית למלנומה בהתאם לריבוד עובי הגידולים (T1-T4 – פחות מ-1 מ״מ, 1-2 מ״מ, 2-4 מ״מ ומעל 4 מ״מ, בהתאמה) על ידי שימוש בעקומת קפלן מאייר. מעבר לכך, ערכו החוקרים השוואות על ידי שימוש במבחן log-rank וניתוח רב-משתמני על ידי רגרסיית קוקס.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 853 מטופלים עם מלנומה אקראלית בשלב N0 מבחינה קלינית. זמן המעקב החציוני במחקר עמד על 60.1 חודשים.
תוצאות המחקר הראו כי לא הושג הערך של זמן ההישרדות החציוני הספציפי למלנומה במטופלים עם מחלות T1-T4 ובקבוצות השונות עמד על 111.0, 92.8 ו-67.1 חודשים, בהתאמה.
עוד מצאו החוקרים כי קיים הבדל מובהק בהישרדות הספציפית למלנומה בקרב מטופלים עם מלנומה אקראלית ב-N0 בעובי T1-T3 (מבחן log-rank – p=0.004, p= 0.12 ו-p<0.001 עבור T1 לעומת T2,יT2 לעומת T3 ועבור T1 לעומת T3, בהתאמה).
מנגד, לא נמצא הבדל מובהק בין מטופלים עם מלנומה אקראלית T3 למטופלים עם מלנומה אקראלית T4 בהישרדות הספציפית למלנומה (יחס סיכונים – 0.82, רב״ס 95% - 0.62-1.09). כמו כן, ניתוח של שש תת קבוצות אישר כי תוצאי ההישרדות היו דומים בתת הקבוצות עם גידולים בעובי גדול מ-2 מ״מ.
מחקר זה מוגבל בתוצאותיו עקב היותו מחקר רטרוספקטיבי וכן חסרים מספר משתנים. עם זאת, מהמחקר עולה כי לא נמצא קשר בין עובי הגידול והישרדות במלנומה אקראלית עם עובי ברסלואו הגדול מ-2 מ״מ.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות