מיוטומיה בגישה אנדוסקופית דרך הפה (Peroral Endoscopic Myotomy - POEM) היא שיטת הטיפול המועדפת עבור אכלזיה, עם יעילות דומה לזו של ניתוח. ברוב סדרות המקרים שפורסמו, אורך חתך המיוטומיה עמד על 12-13 ס"מ. לביצוע של חתך קצר יותר יש יתרונות הן מצד קיצור משך הפעולה וכן בהפחתת השיעורים של GERDי(Gastro-esophageal Reflux Disease) לאחר ניתוח התיקון.
עוד בעניין דומה
למחקר אקראי זה שבוצע במרכז רפואי יחיד, עם סמיות של המטופלים בלבד, גויסו 200 נבדקים. הנבדקים הוקצו אקראית לעבור POEM עם חתך "ארוך" (13 ס"מ, n=101) או POEM עם חתך "קצר" (8 ס"מ, n=99). התוצא העיקרי שנבדק הוגדר כציון של 3 ומטה בסרגל Eckardt לתסמינים כעבור 24 חודשים מביצוע הפעולה. אי-הנחיתות הוגדרה לפי הפרש של עד 6% בשיעורי ההצלחה של הפעולות. תוצאים שניוניים כללו: משך הניתוח, שיעור הסיבוכים, תוצאות מנומטריה לאחר הניתוח, שיעורי התפתחות של GERD ואיכות חיים.
תוצאות המחקר הדגימו כי על פי אוכלוסיית intention-to-treat, שיעורי ההצלחה הקליניות עמדו על 89.1% בקבוצת POEM עם חתך ארוך לעומת 98% בקבוצת POEM עם חתך קצר. ההפרש המוחלט בשיעורי ההצלחה בין הקבוצות עמד על -8.9% (רווח בר-סמך של 90%, -14.5 עד -3.3).
משך הניתוח היה קטן באופן משמעותי ב-POEM עם חתך קצר, בהשוואה ל-POEM עם חתך ארוך (40 לעומת 50 דקות, p<0.0001).
תופעות לוואי חמורות אירעו במטופל אחד מכל קבוצת מחקר. לא נמצאו הבדלים בשיעורי ההיארעות של GERD לאחר הניתוח: שיעור הנבדקים שהדגימו חשיפה של הושט לחומציות הקיבה למשך יותר מ-6% מהיום בבדיקת חומציות בושט שישה חודשים לאחר הניתוח עמד על 34.3% (POEM ארוך) לעומת 31.1% (POEM קצר).
עדות אנדוסקופית לדלקת בושט (esophagitis) נצפתה עבור 37.6% מהנבדקים בקבוצת POEM עם חתך ארוך לעומת 51.5% בקבוצת POEM עם חתך קצר שישה חודשים לאחר הניתוח, וכעבור 24 חודשים שיעורים אלו עמדו על 21% לעומת 24.5%, בהתאמה. לא נצפה הבדל בין הקבוצות מבחינת שיעור הנבדקים שהשתמשו במעכבי תעלות מימן באופן קבוע (36.8% לעומת 37.5%).
מסקנת החוקרים היתה כי ביצוע POEM עם חתך קצר יותר איננו נחות מניתוח POEM עם חתך ארוך (כמקובל), עם עדיפות מבחינת משך הפעולה. שיעורי התפתחות של GERD לאחר הניתוח לא פחתו באופן משמעותי למרות אורך קצר יותר של החתך בגישה החדשה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות