במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת BMC Infectious Diseases, החוקרים ביקשו להעריך עד כמה פיזור גודל הטסיות וסמנים דלקתיים אחרים יכולים להצביע על חומרת מחלת השפעת בילדים.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך על ידי איסוף מאפיינים בסיסיים ותוצאות מעבדה של ילדים חולים בשפעת. ניתוח עקומת ROC וניתוח scatter-dot plots שימשו כדי להבדיל בין מקרים חמורים ולא חמורים של שפעת.
מתוצאות המחקר עולה כי ילדים עם שפעת B פיתחו ברונכיטיס ודלקת ריאות בתדירות גבוהה יותר (P < 0.05), בעוד שילדים עם שפעת A הראו תסמינים חמורים אחרים (P = 0.007).
ספירת נויטרופילים, ספירת לימפוציטים, יחס נויטרופילים ללימפוציטים (NLR) ופרמטרים של טסיות דם הראו דפוסים ברורים בהתאם לשאלה אם הילדים היו צעירים או מבוגרים מארבע שנים.
החוקרים מצאו כי זיהוי משולב של פרמטרים של טסיות דם עם אינדיקטורים אחרים הבדיל בצורה יעילה יותר ילדים בריאים מאלה שנדבקו בשפעת בהשוואה לשימוש במדד בודד. רמות נמוכות משמעותית של פיזור גודל הטסיות נצפו בילדים עם שפעת חמורה (סוגים A ו-B) בהשוואה לאלה בקבוצה הלא חמורה (P <0.05).
החוקרים סיכמו כי פיזור גודל הטסיות הוא סמן שימושי וחסכוני להבחנה ולהערכת חומרת השפעת בילדים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות