במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Surgical Oncology, החוקרים שאפו להעריך האם גישות כירורגיות (פתוחה מול זעיר פולשנית, כולל שיטות לפרוסקופיות ורובוטיות) משפיעות על התפתחות תסמונת כריתה קדמית נמוכה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 749 חולים עם סרטן הרקטום או הרקטו-סיגמואיד שעברו כריתה כירורגית בין 2007 ל-2017, מתוכם 514 חולים (68.6%) הגיבו לסקר מעקב ונכללו בניתוח. בין אלה, 195 חולים (37.9%) עברו גישה זעיר פולשנית, מתוכם 117 ניתוחים לפרוסקופיים (60.0%) ו-78 ניתוחים רובוטיים (40.0%). חציון המעקב היה 6.1 שנים (טווח: 3.7-9.6 שנים) לאחר הניתוח. תוצא העיקרי היה תסמונת כריתה קדמית נמוכה מג'ורית, שהוגדרה על ידי LARS score ≥30.ניתוחי תת-קבוצות בוצעו לפי גובה הגידול וסוג הגישה הזעיר פולשנית.
מתוצאות המחקר עולה כי 222 מטופלים (43.2%) פיתחו לתסמונת כריתה קדמית נמוכה מג'ורית, ללא הבדל מובהק בין הגישות הניתוחיות (41.0% בגישה זעיר פולשנית לעומת 44.5% בניתוח פתוח, p = 0.44). רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית לא הראתה קשר בין גישה כירורגית לתסמונת כריתה קדמית נמוכה מג'ורית (גישה זעיר פולשנית: יחס סיכויים מותאם 1.21, רווח בר סמך 95%, 0.79-1.86). עם זאת, גורמים מסוימים כמו גיל מבוגר יותר (יחס סיכויים מותאם 1.03, רווח בר סמך 95%, 1.01-1.04), מין נשי (יחס סיכויים מותאם 1.75, רווח בר סמך 95%, 1.16-2.6), כריתה מזורקטום מלאה (יחס סיכויים מותאם 1.74, רווח בר סמך 95%, 1.01–3.02), אילאוסטומיה מסיטה (יחס סיכויים מותאם 2.74, רווח בר סמך 95%, 1.49-5.02) וטיפול בקרינה (יחס סיכויים מותאם 2.63, רווח בר סמך 95%, 1.60-4.33) היו קשורים בסיכון גבוה יותר לתסמונת כריתה קדמית נמוכה מג'ורית. ניתוח תת-קבוצות שכלל 197 חולים עם סרטן הרקטום האמצעי והנמוך אישר שאין קשר בין גישה כירורגית לתסמונת כריתה קדמית נמוכה מג'ורית (גישה זעיר פולשנית: 1.50, רווח בר סמך 95%, 0.68-3.33).
החוקרים סיכמו כי גישות זעיר פולשניות לניתוחי סרטן הרקטום לא היו קשורות לירידה בסיכון לתסמונת כריתה קדמית נמוכה מג'ורית ואין לראות בהן סיבה עיקרית להמלצה על טכניקות זעיר פולשניות.
מקור:
תגובות אחרונות