דלקת תת קלינית באאורטה בקרב חולי פולימיאלגיה ראומטיקה

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology, חוקרים ביקשו לבחון את המאפיינים הקליניקו-פתולוגיים של חולי פולימיאלגיה ראומטיקה (PMR - polymyalgia rheumatica) שעברו ניתוח לתיקון האאורטה הטורקלית. בנוסף, הממצאים הושוו לאלה של קבוצת חולים עם GCA (giant cell arteritis) שדרשה תיקון של האאורטה הטורקלית.

החוקרים זיהו את כל החולים שעברו ניתוח לתיקון האאורטה הטורקלית ב-Mayo Clinic ברוצ'סטר, מינסוטה, בין 2000 ל-2021, כפי שצוין על ידי קודי המינוח הפרוצדורלי הנוכחי (CPT, Current Procedural Terminology). כל מטופל נבדק לאבחון מוקדם של PMR, ואלה עם PMR וללא סימנים של GCA סווגו כבעלי PMR מבודד קלינית. התיעוד הרפואי של כל החולים נבדק ביסודיות, והפתולוגים בדקו מחדש את כל הדגימות של רקמת האאורטה.

תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 4,621 חולים שהיה להם לפחות קוד פרוצדורלי אחד לניתוח תיקון האאורטה הטורקלית, 43 אובחנו עם PMR מבודד קליני לפני ההליך.

בדיקה היסטופתולוגית מפורטת של רקמות אאורטליות גילתה דלקת פעילה ב-30 מתוך 43 (70%) החולים הללו, עם חציון של 10.0 שנים (טווח בין-רבעוני 4.7-13.3) לאחר האבחנה הראשונית של PMR.

בהשוואה בין רקמת אאורטה של חולי PMR לזו של חולים שאובחנו בעבר עם GCA, הדלקת באאורטה של חולי PMR היתה חמורה יותר (דלקת בדרגה 3: 15 מתוך 30 (50%) חולי PMR לעומת 5 מתוך 34 (15%) חולי GCA;יP = 0.002).

יתר על כן, נראה כי חולים עם PMR שעברו תיקון של האאורטה הטורקלית היו בעלי סיכון מוגבר של 40% לתמותה בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אם כי הבדל זה לא הגיע למובהקות סטטיסטית (יחס תמותה מתוקנן 1.40; רווח בר-סמך 95%: 0.91- 2.07).

החוקרים מסכמים כי חלק מהמטופלים עם PMR מציגים דלקת תת קלינית באאורטה שניתנת לזיהוי שנים לאחר האבחנה הראשונית ועלולה לתרום להתפתחות מפרצת באאורטה.

מקור:

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה