במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול אנטי-ויראלי (AVT) על חולים עם קרצינומה של הכבד (HCC) שקשורה לנגיף הפטיטיס Bי(HBV) עם שחמת מוכחת לאחר כריתת כבד. המחקר מתייחס לפער בנתונים לגבי האופן שבו טיפול אנטי-ויראלי משפיע על שיעורי הישנות של קרצינומה של הכבד לאחר ניתוח.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Surgical Oncology, החוקרים איתרו 1,396 חולים שעברו ניתוח לטיפול בקרצינומה של הכבד שקשורה ל-HBV. חולים אלה חולקו לשתי קבוצות: 432 קיבלו טיפול אנטי-ויראלי ו-964 לא קיבלו טיפול אנטי-ויראלי.
החוקרים השוו את שיעורי ההישנות לפי זמן ההתחלה של הטיפול האנטי-ויראלי, תגובה וירולוגית ורמות HBV. הישנות סווגה כמוקדמת אם התרחשה תוך שנתיים לאחר הניתוח ומאוחרת אם התרחשה יותר משנתיים לאחר הניתוח.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעורי ההישנות לאחר שנה, שלוש, חמש ועשר שנים היו נמוכים באופן מובהק בקבוצת הטיפול האנטי-ויראלי בהשוואה לקבוצת ללא טיפול (26%, 49%, 65% ו-76% לעומת 29%, 69%, 87%, ו-902%, בהתאמה). טיפול אנטי-ויראלי היה גורם בלתי תלוי להישנות מאוחרת, אך לא מוקדמת (p < 0.001).
שיעורי ההישנות המאוחרים היו דומים בין חולים עם טיפול אנטי-ויראלי לאחר ניתוח בלבד לבין אלה עם טיפול אנטי-ויראלי לפני ואחרי ניתוח (p = 0.772). בקבוצת הטיפול, שיעורי ההישנות המאוחרת בחולים עם תגובה וירולוגית מתמשכת (PVR) היו נמוכים מאלה בחולים עם רמות נגיפיות נמוכות אך ניתנות לזיהוי (p = 0.003).
ניתוח רגרסיה לוגיסטית הראה שהזמן עד לתגובה וירולוגית (p < 0.001) וחיוביות HBeAgי(p < 0.001) היה קשור באופן עצמאי לרמות נגיף נמוכות. מטופלים עם HBV בלתי ניתן לזיהוי, באופן ספונטני או כתוצאה מטיפול, הראו שיעורי הישנות מאוחרים דומים ונמוכים ביותר (p = 0.796). התוצאות היו דומות בניתוחי רגישות מרובים.
החוקרים סיכמו כי טיפול אנטי-ויראלי לטווח ארוך, בין אם הוא התחיל לפני או אחרי ניתוח, הפחית באופן מובהק את הסיכון להישנות מאוחרת בחולים עם קרצינומה של הכבד שקשורה ל-HBV ושחמת, במיוחד בחולים עם תגובה וירולוגית מתמשכת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות