במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת BMC Infectious Diseases, החוקרים שאפו לתאר ולנתח את המאפיינים הקשורים לתוצאי האשפוז בקרב מקרי דיפתריה מאושרים במחלקת בידוד ייעודית בצפון מערב ניגריה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 246 מקרים מאושרים של דיפתריה מנוהלים במחלקת בידוד ייעודית של מתקן בריאות בצפון מערב ניגריה מ-1 ביולי 2023 עד 30 באפריל 2024. החוקרים ניתחו מאפיינים קליניים ומעבדתיים, מצב חיסונים וסוציודמוגרפיה ביחס למקרי תמותה באשפוז באמצעות SPSS גרסה 29.
הגיל החציוני של החולים היה שבע שנים (טווח בין-רבעוני 4-10 שנים), כאשר 49.6% (122 חולים) היו בגילאי 5חמש עד עשר שנים. רובם, 64.2% (158 חולים) לא היו מחוסנים ו-80.9% (199 חולים) קיבלו טיפול באנטי-טוקסין.
מתוצאות המחקר עולה כי מאפיינים קליניים נפוצים כללו חום (95.9%), כאב גרון (91.9%), כאב בבליעה (90.7%), היווצרות פסאודו-ממברנה (93.1%) ולימפדנופתיה צווארית-סאב-מנדיבולרית (91.5%).
שיעור התמותה היה 23.5% (58 מקרים). לאחר התאמה למשתנים מתערבים, מנבאים מרכזיים למקרי תמותה באשפוז כללו: נפיחות בצוואר עם יחס סיכוי מותאם של 9.80 (רווח בר סמך 95%, 1.68-56.47), ממצאים נשימתיים חריגים (יחס סיכוי מותאם 149.99, רווח בר סמך 95%, 15.60-1442.02), היפוקסמיה (יחס סיכוי מותאם 37.79, רווח בר סמך 95%, 4.26-331.96) ועלייה בקריאטינין בסרום מעל 1.5 מ"ג/ד"ל (יחס סיכון מותאם 107.78, רווח בר סמך 95%, 7.94-1462.38).
החוקרים סיכמו כי דיפתריה נותרה נטל משמעותי בניגריה, במיוחד בקרב ילדים. גורמים כמו נפיחות בצוואר, ממצאים נשימתיים חריגים, היפוקסמיה ותפקוד כליות לקוי ניבאו היטב תוצאים קטלניים בחולים מאושפזים. למרות שאנטי-טוקסין וחיסונים היו קשורים לתוצאים, הם לא חזו תמותה באשפוז.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות