ניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoeae) נחשב לפתוגן עם עדיפות עולמית בהקשר של עמידות לאנטיביוטיקה. אנטיביוטיקות רחבות טווח ממשפחת הצפלוספורינים, שנותרו כאופציה האמינה האחרונה, נכשלות יותר ויותר בטיפול בחיידק, במיוחד בזיהומי לוע. מצב זה מגביל את אפשרויות הטיפול העתידיות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של כשלונות טיפול בגונוריאה. בנוסף, הם השוו ריכוזים מעכבים מינימליים (MICs, minimum inhibitory concentrations) של בידודים מאזורי הלוע ומאזורים מחוץ ללוע.
לפי תוצאות המחקר, הממוצע הכולל המשוקלל של MIC לצפיקסים (cefixime) היה 0.17 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.07-0.41), ושל צפטריאקסון (ceftriaxone) 0.10 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.05-0.22). במקרים של כישלון טיפול, ערך ה-MIC הממוצע לצפיקסים היה 0.05 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.02-0.14) בלוע, ו-0.29 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.11-0.81) באזורים מחוץ ללוע.
עבור צפטריאקסון, הערכים היו 0.09 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.22) ו-0.14 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.73), בהתאמה. יש לציין כי ערכי ה-MIC הממוצעים לבידודים מהלוע היו מתחת לסף העמידות הפנוטיפי שנקבע על ידי EUCASTי(European Committee on Antimicrobial Susceptibility Testing) עבור שתי התרופות (>0.125 מ"ג לליטר).
החוקרים מסכמים כי קיים צורך בבחינה מחודשת של ספי העמידות הקיימים עבור זיהומי לוע. יש לקדם קביעת תקנים בינלאומיים לבדיקות MIC ולחזק את יישום תכנית הפעולה הגלובלית של ארגון הבריאות העולמי לצמצום התפשטות העמידות והשפעותיה. בדיקות רגישות שוטפות וניטור כשלונות טיפול חיוניים להתוויית תגובות ציבוריות הולמות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות