חולי ויטיליגו ואלופציה נמצאים בסיכון נמוך יותר לסרטן עור

ויטיליגו ואלופציה אוטואימונית (AA) הן מחלות עור הנגרמות על ידי אוטואימוניות מתווכת תאי T באנשים עם נטייה גנטית. מחקרים קודמים בתחום הויטיליגו דיווחו על סיכונים מופחתים למלנומה ממאירה וכן לסרטן תאי קרטינוציט. באופן דומה, באלופציה אוטואימונית, דווח על סיכונים מופחתים לסוגי סרטן אלה. אולם, המנגנונים המניעים תופעה זו (נטייה גנטית, השפעות אימונולוגיות או אחרות של המחלות, או גורמים סביבתיים) נשארו לא ברורים עד כה.

החוקרים ביקשו לחקור את שיעורי ההיארעות ותוצאות מלנומה ממאירה, קרצינומה של תאי קשקש (SCC) וסרטנים שאינם עוריים בחולי ויטיליגו ואלופציה אוטואימונית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. כמו כן, הם חקרו את הסיכונים המקבילים באחים ואחיות של החולים.

המחקר התבסס על ניתוח קוהורט עם התאמה באוכלוסיה באמצעות נתונים מקישור מרשמים שבדיים. החוקרים השתמשו ברגרסיית סיכונים יחסיים של קוקס (Cox proportional hazards regression) לחישוב יחסי סיכונים המשווים בין חולי ויטיליגו או אלופציה אוטואימונית לבין האוכלוסיה הכללית וכן להשוואה בין אחים ואחיות של חולים לבין אחים ואחיות של אנשים מהאוכלוסיה הכללית.

בין השנים 2006 ו-2021, המחקר כלל 15,030 חולי ויטיליגו ו-18,541 חולי אלופציה אוטואימונית, יחד עם 17,853 ו-21,821 מאחיהם, בהתאמה. בהתבסס על 17 מקרי מלנומה ממאירה (שיעור היארעות גולמי לכל 100,000 שנות-אדם = 16), 23 מקרי SCC (שיעור היארעות = 22) בקרב חולי ויטיליגו, 20 מקרי מלנומה (שיעור היארעות = 15) ו-24 מקרי SCC (שיעור היארעות = 18) בקרב חולי אלופציה אוטואימונית, נמצא כי יחס הסיכונים למלנומה היה 0.53 (רווח בר-סמך של 95%: 0.32–0.86) בויטיליגו ו-0.53 (רווח בר-סמך של 95%: 0.34–0.83) באלופציה אוטואימונית.

באשר ל-SCC, יחס הסיכונים היה 0.81 (רווח בר-סמך של 95%: 0.53-1.24) בויטיליגו ו-0.65 (רווח בר-סמך של 95%: 0.43-0.98) באלופציה אוטואימונית. שלב האבחון של מלנומה לא היה שונה באופן משמעותי בין חולים לבין האוכלוסיה הכללית. בקרב אחים ואחיות, יחסי הסיכונים למלנומה ו-SCC לא היו מופחתים באופן מובהק סטטיסטית (0.82 ≤ HR ≤ 1.10; P > 0.05). אצל חולים ואחיהם, לא נמצאה הפחתה ביחסי הסיכונים לסרטנים מוצקים שאינם עוריים או סרטנים המטולוגיים.

המחקר מראה כי בויטיליגו ובאלופציה אוטואימונית, הסיכון המופחת לסרטני עור מתרחב מעבר לסוג התא המהווה מטרה לתגובה האוטואימונית. הנטייה הכללית לסיכונים מעט מופחתים לסרטן עור בקרב אחים ואחיות של חולים מרמזת על תפקיד של גורמים אחרים מלבד המאפיינים של המחלות עצמן. נראה כי לא המאפיינים של ויטיליגו ואלופציה אוטואימונית ולא הנטייה הגנטית הקשורה למערכת החיסון שלהם מציעים הגנה "מובנית" כלשהי מפני ממאירויות שאינן עוריות.

מקור:

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה