במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology, חוקרים ביקשו לבחון אילו חולי דלקת מפרקים שגרונית, שלא טופלו בעבר עם תרופות ביולוגיות, מתאימים לטיפול עם CTLA4-Igי(Cytotoxic T-Lymphocyte-Associated protein 4-Immunoglobulin).
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 953 חולים שקיבלו טיפול ביולוגי ראשון בין יולי 2013 לאוגוסט 2022 (CTLA4-Ig: n = 328, מעכבי TNF [tumor necrosis factor]: n = 625). התוצא העיקרי היה שיעור ההפוגה לפי CDAIי(Clinical Disease Activity Index) לאחר 24 שבועות, שהותאם באמצעות ציון נטייה מבוסס הסתברות הפוכה של שקלול טיפול (IPTW, inverse probability of treatment weighting).
תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצא הבדל מובהק בשיעור ההפוגה בין הקבוצות (P = 0.464). אנליזת רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית הראתה כי מדד מוגבלות (HAQ-DI, HAQ-Disability Index) נמוך בתחילת הטיפול נקשר לשיעור הפוגה גבוה בשתי הקבוצות. בקבוצת CTLA4-Ig נמצא קשר גם לרמות גבוהות של נוגדני ACPAי(Anti-Citrullinated Protein Antibodies) בתחילת הטיפול.
עם זאת, בקרב חולים עם ציוני HAQ-DI גבוהים ורמות-ACPA נמוכות (≤57.2), שיעור ההפוגה היה גבוה יותר באופן מובהק עם מעכבי TNF (29.8%) לעומת CTLA4-Igי(5.9%, P < 0.0001). בקרב מטופלים עם ציוני HAQ-DI ורמות ACPA גבוהות מהבסיס (>57.2), שיעור ההפוגה לפי CDAI היה גבוה יותר באופן מובהק עם CTLA4-Ig (35.6%) לעומת עם מעכבי TNFי(22.1%, P = 0.0057).
החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית שלא טופלו בעבר בתרופות ביולוגיות ובעלי ציוני HAQ-DI נמוכים, שתי התרופות היו יעילות במידה דומה. עם זאת, בקרב חולים עם ציוני HAQ-DI גבוהים, טיפול עם מעכבי TNF נמצא יעיל יותר כאשר רמות נוגדני ACPA נמוכות, בעוד שטיפול עם CTLA4-Ig נמצא יעיל יותר כאשר רמות ACPA גבוהות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות