במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of pain and symptom management, חוקרים ביקשו לזהות אילו גורמים דמוגרפיים וקליניים משפיעים על בחירת המטופלים בין ביקור פרונטלי לבין ביקור מרחוק במסגרת טיפול פליאטיבי שגרתי.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 400 מטופלים (גיל ממוצע 59, 54% נשים, 71% ממוצא אתני לבן), מתוכם 86% סבלו מסרטן מתקדם. הם ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של תיקים אלקטרוניים ואספו מידע בנוגע לביקורי טיפול פליאטיבי פרונטליים או מרחוק שהתקיימו בין ספטמבר לאוקטובר 2021, שבמהלכם נשאלו המטופלים באופן שגרתי על העדפתם ועל הקושי בהגעה פיזית. הקשרים בין העדפות הביקור לבין גורמים סוציודמוגרפיים וקליניים נותחו סטטיסטית.
מתוצאות המחקר עולה כי מרבית המטופלים (83%, n=333) העדיפו רפואה מרחוק ו-72% דיווחו על קושי להגיע פיזית לביקור. בניתוח חד-משתני, מין נקבה (p=0.03), השכלה אקדמית (p<0.01) ודיווח על קושי להגיע פיזית (p<0.01) נמצאו קשורים להעדפת רפואה מרחוק.
לעומת זאת, ציון חיובי בשאלון CAGE-AID (כלי סקר לשימוש באלכוהול וסמים) נמצא קשור להעדפה לביקור פרונטלי (p=0.02).
בניתוח רב-משתני, הקושי להגיע פיזית נמצא כגורם מובהק להעדפת רפואה מרחוק (יחס סיכויים מותאם 16.81, רווח בר סמך 95%, 7.91–35.28, p<0.01), בעוד שציון חיובי בשאלון CAGE-AID נמצא קשור להעדפה לביקור פרונטלי (יחס סיכויים מותאם 0.17, רווח בר סמך 95%, 0.05–0.59, p=0.01).
החוקרים סיכמו כי רוב חולי הסרטן בטיפול פליאטיבי אמבולטורי מעדיפים רפואה מרחוק. הקושי להגיע פיזית למרפאה נמצא קשור באופן מובהק להעדפה זו, בעוד שמטופלים עם ציון חיובי בשאלון CAGE-AID נטו פחות להעדיף טלה-רפואה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות